על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, החל מפברואר 2020 – מעל ל-174 מיליון אזרחים ברחבי העולם נדבקו בנגיף הקורונה. כעת, לאחר פרוץ מגפת הקורונה ולאחר שיא הסבב הראשון, בעלי העסקים מתחילים להתאושש כלכלית.
מאז התפשטות נגיף הקורונה עסקים רבים נסגרים והתשלומים השוטפים ממשיכים להטריד את מנוחת בעלי עסקים בעננת אי הוודאות. בין הדאגה לבריאות והצורך בפרנסה, נותרת השאלה החיונית:
האם הפוליסה שרכשתי לביטוח בית העסק מכסה את נזקי הקורונה?
במדריך זה נגלה כיצד פוליסות המבטחות את פעילות בית העסק מגיבות לנגיף הקורונה, ואיך ניתן להכין את בית העסק שלכם לסיכון ייחודי זה.
א. פוליסת חבות מעסיקים
המחוקק הטיל על מעסיקים חובה לדאוג לבטיחות העובד במקום העבודה בשגרה, וחייב אותו לספק להם ציוד מגן, לבצע הדרכות בטיחות, ולתת הנחיות בטיחות לעובד באופן תדיר ומתועד.
הנחיות משרד הבריאות בתקופת משבר הקורנה, גזרו על מעסיקים לצמצם בהיקף פעילות העובדים וכך גם עסקי הפנאי נאצלו להיסגר. מעסיקים רבים פיטרו את עובדיהם או להוציאם לחופשה ללא תשלום. בתום תקופת הסגר הכללי, קבעה הממשלה את התנאים להפעלת עסקים וקבלת לקוחות, בתקנות "התו הסגול להעסקת עובדים, תנאי הפעלת עסק".
הנחיות 'התו הסגול' שניתנו, היוו חלק בלתי נפרד מהמדיניות החוקית לשמירה על בטיחות ובריאות ציבור העובדים במקום העבודה. הנחיות אלה הטילו על מעסיקים חובה לספק לעובדיהם הוראות ברורות, ציוד מגן, ואף לדאוג לאכיפת ההנחיות במקום העבודה.
בתוך כך, עובד שנדבק בנגיף הקורונה במקום העבודה יכול להגיש למוסד ביטוח הלאומי תביעה לאובדן כושר עבודה וכן במקרה של הפרת ההנחיות, להגיש תביעה לפיצויים נגד המעסיק. עובד שחלה בקורונה ואיבד את כושר עבודתו, יידרש להראות בתביעתו נגד המעסיק שהוא הפר ו/או זלזל בהנחיות 'התו הסגול', ובעקבות זאת הוא חלה בקורונה.
על המעסיק לדווח לחברת הביטוח, בזמן אמת, אודות תביעת עובד שחלה בקורונה עקב הדבקה במקום העבודה, ולהקפיד למלא בטופס "הצהרת המעביד" למוסד לביטוח הלאומי, על תאונת עבודה, את הסתייגויותיו לגרסת העובד, ככל שישנן.
יובהר כי בשנת 2020 חברות הביטוח, ככלל, לא החריגו את הכיסוי הביטוחי לנזקי מחלת הקורונה בפוליסת חבות מעסיקים, ולכן, נראה שהן תכסינה מעסיק שהתרשל בתביעת העובד, בכפוף לתנאי הפוליסה, סייגיה וחריגיה. יודגש שחברת הביטוח עשויה לדחות כיסוי ביטוחי עקב הפרת המעסיק את הנחיות משרד הבריאות, לכן חשוב מאוד שהמעסיק יקפיד על קיום הנחיות משרד הבריאות ואכיפתן במקום העבודה.
חשוב לדעת שעובד שחלה בקורונה במקום העבודה למרות שהוא שוהה בחופשה ללא תשלום, תביעתו בביטוח הלאומי עשויה להידחות, והמעסיק אף יכול לחוב במלוא הפיצוי עקב ההפרה.
ב. פוליסה לביטוח בית עסק
פיצוי לאובדן רווחים מסייע בשיקום בית העסק בשעת משבר והשבתו למסלול העסקי. ואולם פוליסת ביטוח לא יכולה לחזות אירועים רחבי היקף, כדוגמת מגפת הקורונה, ומובן שחברות הביטוח יעדיפו להחריג נזקי הנגרמים כתוצאה ממגפה.
ככלל, פוליסת רכוש לא מכסה נזק כלכלי "טהור", אלא נזק שנגרם כתוצאה מנזק פיזי לרכוש. כך למשל, פוליסת בית עסק בה נרכשה הרחבה לאובדן רווחים תכסה אובדן רווחים שנגרם משריפת בית העסק, אך לא תכסה אובדן מהטלת סגר ממשלתי על האזור בו פועל בית העסק.
כאשר פוליסה מכסה את 'כל הסיכונים', בחינת הכיסוי הביטוחי תלויה בנוסח הסייגים של הפוליסה. כך למשל, בפוליסת 'כל הסיכונים' הכוללת חריג 'מגפות' חברת הביטוח לא תכסה נזק "אשר נגרם ו/או נחשד שנגרם על ידי נוכחות של גוף זר….ו/או חיידקים…ו/או וירוסים ו/או כל גורם אחר שגורם למחלות". חריגים אלה נוספו לפוליסות בשנת 2006 לאחר פרוץ מגפת הסארס ושפעת העופות וכמו כן, חברות ביטוח החריגו מפוליסות אלה נזקי זיהום אוויר.
בחודש מרץ 2020 הוגשה בארצות הברית תביעה נגד מבטחים על פי פוליסת רכוש, בטענה שמגפת הקורונה היא נזק מכוסה ואולם בית המשפט בארצות הברית דחה את הטענה כי פוליסת רכוש מכסה . דחיית התביעה נגד המבטחים השפיעה על כ-1,500 תביעות שהוגשו בטענות דומות.
ג. פוליסת אחריות דירקטורים ונושאי משרה
נגיף הקורונה גרם לנזקים כלכליים לחברות שעשויים להוביל להגשת תביעות נגד דירקטורים ונושאי משרה. נגיף הקורונה מתפשט במהירות רבה וגורם לכך שדירקטורים ונושאי משרה נאלצים לקבל החלטות נחפזות, מבלי יכולת להעריך את ההשלכות על הפעילות העסקית העתידית.
הטלטלה בשווקי העולם כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה, מטילה על הדירקטורים ונושאי המשרה חובת גילוי ושקיפות, לאורך כל התקופה, ומטבע הדברים חושפת אותם לתביעות. לכן, פוליסה לביטוח אחריות דירקטורים ונושאי משרה בתקופת הקורונה חשובה לתפקוד בית העסק כדי לאפשר להם לקבל החלטות בתקופה דינמית זו. יצוין כי במידה שתוגש תביעה בגין נזק כלכלי שנגרם לארגון עקב התפרצות נגיף הקורונה, סביר שחברת הביטוח תגן על הדירקטורים ונושאי המשרה מפני תביעות שיוגשו נגדם.
יצוין כי משבר הקורונה יכול, באופן מפתיע, לפעול כמגן על אחריותם של דירקטורים ונושאי משרה. עתה, יכולים הם לתלות את כישלונות העבר באירוע בלתי צפוי – אסון טבע – ובכך לשחרר עצמם מאחריות. אמנם, החוק מטיל על הדירקטורים ונושאי המשרה חובת אמונים וזהירות, אך כל עוד הם פועלים בהתאם לחובות אלה, קשה מאוד יהיה להוכיח את אחריותם.
אם כן, האם בשל הירידה בפעילות בית עסק האם ל"הקפיא" או לבטל את הפוליסות?
בפוליסות בית העסק (רכוש) לא פחתו הסיכונים העיקריים מפני אש, פריצה ומים, בתקופת משבר הקורונה ועל כן לא מומלץ לבטלן. על פי הדין הישראלי, אין אפשרות 'להקפיא פוליסות', ובוודאי שלא פוליסות לביטוח אחריות (מקצועית, צד שלישי, מוצר וכיוצא באלה). לעומת זאת, ביטול פוליסה מתאפשר, בכפוף לתנאיה.
לכן, לפני שאתם מחליטים לבטל את הפוליסות שברשותכם, במטרה לחסוך בעלויות בית העסק, וגם אם נראה לכם שהסיכון לתביעות בתקופה זו קטן, מומלץ מאוד להימנע מביטול פוליסות וזאת מאחר שיש לצעד זה השלכות ארוכות טווח. כדאי לכם לפנות לחברות הביטוח, לנסות להגיע איתן להסכמות לגבי היקף הפרמיה, ולהימנע ככל הניתן מביטול הפוליסות.
האם כדאי לחדש פוליסה בתקופת הקורונה?
מגפת הקורונה הכתה באופן חסר תקדים בכלכלה העולמית. צרכי בית העסק התשנו באופן דרמטי לאור השינוי שחל בכללי המשחק של העולם העסקי וזאת לצד האיומים העסקיים הקיימים המצריכים כיסוי ביטוחי להתקפות סייבר, תביעות צדדים שלישיים וכיוצא באלה.
לאור זאת, בעל העסק צריך לחדש ולעדכן את ביטוחי בית העסק ולהכין תכנית ביטוח איתנה שתמזער פגיעה בו, ככל הניתן. פוליסת ביטוח מתאימה יכולה לסייע לכם, בעלי העסקים, להמשיך ולנווט את העסק, ולמנוע חשיפתו לסיכונים נוספים, אשר עלולים להוביל לסגירתו.
תכנון צעד אחד קדימה לפני כולם יאפשר לכם להתגונן מפני כל צרה שלא תבוא.
**** האמור במאמר זה איננו בגדר ייעוץ משפטי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.